“קוסמים ומכשפים בהיסטוריה”

By 31 בDecember 2014 מאמרים No Comments
עולם הקסמים נחשב לעוד ז’אנר מתחום אמנויות הבמה, וגם עולם זה מתחלק לתתי קטגוריות משנה של ספציפיקציות. אני אוהב להקביל את העולם הזה לעולם הרפואה. כפי שהמילה ‘רופא’ מתארת מקצוע די ספציפי, גם במקצוע זה יש תחומי התמחויות (רופא עור, אף אוזן גרון, עיניים, משפחה וכו’). אותו הדבר אצל ‘הקוסם’ כמקצוע. ולהלן תחומי ההתמחויות בעולם הקסמים:
  • אילוזיות ובמה
  • מניפולציות
  • Comedy magic & Pick pocket (כייסות והומור)
  • קסמי ילדים
  • קסמי רחוב
  • Extreme magic (קסמים מסוכנים)
  • מנטליזם (טלפתיה וקריאת מחשבות)
  • close up magic (קסמי תקריב)
כל קטגוריה כזו היא עולם ומלואו בפני עצמה, וניתן לפתח ולהרחיב על כל אחת מהן, מה זה אומר בדיוק וכו’. אך במאמר זה לא אעשה זאת, כי אם במאמר אחר, שיעסוק אך ורק בהסבר מפורט יותר על תחומי הקטגוריות של עולם הקסמים. אומר רק שעבדכם הנאמן עוסק ומתמחה בארבע מהקטגוריות הנ”ל: אילוזיות ובמה, קסמי ילדים, מנטליזם וקסמי קלוז אפ. קוסם מקצועי וטוב, בכלל בעולם, בד”כ עוסק ומתמחה רק בקטגוריה אחת (מה לעשות שבישראל אתה נאלץ לעשות גם וגם וגם וגם…) מה פירוש המילה קסם בכלל? אם נעמוד לרגע על טיבה של המילה קסם, נוכל אולי להקביל אותה למילה “הפתעה”. הבלתי אפשרי הופך לאפשרי. ניסים ונפלאות. גורם ההפתעה אכן עומד רבות במרכזו של הקסם. עולם הקסמים הוא תחום מולטי דיסציפלינארי החובק בתוכו המון תחומי ידע. אמנה רק חלק מן הטכניקות ותחומי הידע אשר משתמשים בהם הקוסמים; משחק, פנטומימה, זריזות ידיים, זיכרון, פסיכולוגיה,  דמיון מודרך, שפת גוף, כימיה מתמטיקה פיסיקה ועוד. לכל אחד מתחומי הידע הנ”ל, ניתן להצמיד קסם, שידגים כיצד אותו תחום ידע בא לידיי ביטוי. גם בנושא זה לא ארד לעומקו של העניין, אעשה זאת כאמור במאמר אחר נפרד. קסמים – המקצוע השני הכי עתיק בעולם: מקובל להניח (אולי על דרך ההומור) כי מקצוע הקסמים הוא המקצוע השני הכי עתיק בעולם. תימוכין לכך אנו מקבלים כבר בתקופת מצרים העתיקה והפרעונים הקדומים, אשר מתועדים על גבי קירות הפירמידות הפנימיים, וכן על גבי פפירוסים, אנשים אשר עוסקים בהצגת קסמים בכיכר העיר לעוברים והשבים. כמו גם מכשפים, יידעונים ומעלים באוב, שכן בעת ההיא הקוסם הוצג כמכשף או בעל אוב וכוחות מאגיים. צריך לזכור שכל צורה בהווה של קסמים לצורך בידור, שימשה בעבר לטקסים ולהשגת מטרות אחרות. לדוגמא: אתם בוודאי מכירים את ענף הבידור של ה”פיתומים” (אנשים המדברים מהבטן), אז גם זה סוג של קסם, משום שאנו שומעים קול אנושי הבוקע מתוך אדם שאינו ניראה מדבר. בדרך זו לפני שנים רבות, רופאי אליל העמידו פנים שהם מסוגלים להעלות אנשים מן השאול, ולשם כך השתמשו כבר אז ב”טריק” הזה של דיבור מהבטן, שייווצר הרושם שרוחות המתים מדברות מגרונם. בעולם המסתורין העתיק הזה, סודות נשמרו בקנאות רבה ועברו מאב לבנו, וממורה לתלמידו, ורק בודדים נחשפו אליהם. הסיבה לסודיות הייתה הכוח הרב והמעמד הגבוה שניתנו למי שיכול היה “לחולל ניסים”. בעת העתיקה, אישה שעסקה בקסמים וכישוף נחשבה למכשפה, נרדפה והועלתה על המוקד על פי רוב. אצל הגברים הקוסמים – מכשפים, המצב היה בד”כ בדיוק הפוך: הם הועלו לדרגת קדושה, ונחשבו לאלילים קדושים, דרגה אחת או כמה דרגות מתחת לאלוהים. ממש כך. הסיבות ליחס הלא שוויוני הזה ואף ההפוך, בין הגברים לנשים, נעוץ כבר בהסברים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים ששמו את הגבר במרכז, בחברה שהייתה ברובה שוביניסטית ולא הייתה מסוגלת לקבל נשים בעלות כוח והשפעה כלשהי. בעקבות מעשיהם של הקוסמים בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה, ומנהגם להעלות אף קורבן אדם לעיתים, ובעקבות המשיכה הטבעית שקיימת באדם לתחום זה, הזהירה התורה מפני כך כבר בספר דברים: “לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים” (ספר דברים יח 10). הצגות קסמים במתכונת של מופעי בידור גרנדיוזיים החלו לתפוס תאוצה החל מסוף המאה ה- 18, כאמצעי בידור להמונים, בירידים, פסטיבלים וקרקסים, כמו גם בתיאטראות מכובדים. היום בעידן המודרני, הקוסמים כבר אינם נחשבים כמובן לבעלי כוחות על טבעיים או לעובדי אלילים כפי שנחשבו בעבר, ומעמדם החברתי נשחק במעט. אך ניתן לראות זאת גם כשינוי פאזה, לכיוון של אמנים כשאר אמני הבמה (כמו שחקנים), שיחודם וכישרונם הוא באמנות הקסמים. מה פירוש המילים הוקוס פוקוס ואברה קדברה? הוקוס פוקוס הוא צירוף מילים המשמש קוסמים כדי להפעיל לכאורה, את הקסם. מקור הצירוף אינו ידוע, אך ניכר דמיון רב בינו לבין רצף המילים הלטיני “Hoc est Corpus Meum” (מבוטא: הוק אסט קורפוס מאום. והפירוש בעברית: “זהו גופי”), המשמש את הכומר במהלך טקס ההמרה הנוצרי, בו הופך הכומר לכאורה, את הלחם והיין לגופו ודמו של ישו. ייתכן שהמאזינים לטקס בימי הביניים, שברובם לא ידעו לטינית, קלטו והשרישו עיוות מסוים של המשפט, וכך נוצר הצירוף “הוקוס פוקוס”. התיעוד הראשון לשימוש במילים “הוקוס פוקוס” במהלך מופע קסמים, הוא מהמאה ה-17, אצל קוסם החצר של ג’יימס הראשון, מלך אנגליה, שכינה עצמו “ההוקוס פוקוס המצוין ביותר של הוד מלכותו”.‏ לגבי הביטוי “אברה קדברה” הסיפור הוא שונה לגמרי. הסבר אחד לכך, די משכנע לטעמי, הוא שהמקור לכך הוא מארמית קדומה, האומרת: “אני אברא כפי שאדבר” – אברא כדברה. שזה נשמע מאוד הגיוני ומתאים לקוסמים. הקוסמים החלוצים בעידן המודרני: מי שנחשב לאבי אמנות הקסמים המודרנית הוא רוברט הודין. הודין היה שען במקצועו, ולכן היטיב לבנות קסמים מכאניים. ממשלת צרפת נעזרה ברוברט הודין ובכוחותיו הקסומים במלחמתה נגד הערבים באלג’יריה. שוב אנחנו רואים כיצד ידע שימש “ככוח על” בתרבויות שהטכנולוגיה בהן לא הייתה מפותחת. באותן שנים חי בווינה קוסם אחר בשם הוזפינזר. כמו הודין גם הוזפינזר נחשב לאבי הקסמים המודרניים, אך בעיקר בתחום הקלפים. הוזפינזר פיתח עשרות שיטות וטכניקות בקלפים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של קוסם היום. אפשר בהחלט לומר שהוא היה אחד הקוסמים המפורסמים במאה ה- 19. ככל הידוע, ספר הקסמים הקדום ביותר המוכר כיום הוא “לחשוף את הכישוף”. הספר נכתב באנגליה במאה ה- 16 ע”י סקוט ריג’ינלד (1538 – 1599). אם נקפוץ כבר למאה ה- 20, אז מאה זו בהחלט יכולה להיחשב כתור הזהב של אמנות הקסמים. במאה זו חלה תנופה אמיתית בתחום הקסמים. פריחת התיאטראות הגדולים, שלטי החוצות הססגוניים, אפשרויות הנסיעה בין מקומות מרוחקים – כל אלה ועוד הביאו להתאגדויות של קוסמים ברחבי העולם, לחילופי רעיונות, להפריה הדדית ולחשיפה גדולה של מופעי קסמים לקהל הרחב. איך אפשר מבלי להזכיר את הודיני? הקוסם הארי הודיני (1874 – 1926) היה לא רק יהודי, כי אם גם בנו של רב רפורמי יליד בודפשט. עם הולדתו הוא נקרא אריך וייס, אולם שינה את שמו להארי הודיני, על שמם של שני קוסמים גדולים שקדמו לו: הארי קלר ורוברט הודין. לא בכדי אולי נחשב הודיני לגדול הקוסמים במאה ה- 20, מאחר והטביע אכן חותם עמוק על עולם הקסמים ועל אופן הסתכלות האנושות עליה. הודיני צרוב בתודעה הציבורית במיוחד בשל קטעיו המסוכנים של השתחררויות מכבלי אזיקים שונים והימלטויות ממקומות סגורים. הוא היה אלוף בפריצה של כל מנעול ובריח, והימלטות מכל סוג של שרשראות, אזיקים ומקומות מסוכנים. הוא סיים את חייו בצורה די עגומה, כאשר התרברב בפני הקהל באחת מהופעותיו, שכל מי שחפץ, מוזמן לבוא ולחבוט בו באגרופים בחזה – וגופו החסון יעמוד בזה. מה שהוא לא לקח בחשבון, זה את העובדה שבדיוק בעת ההיא הוא סבל מדלקת באפנדיציט, ואחד האגרופים שקיבל ממישהו מהקהל, פוצצה לו את הדלקת בבטן, כך שהוא נפטר לצערו ולצער רבים אחרים, בבית החולים באותו הערב מדלקת באפנדיציט בגיל 52. הודיני גרס כי קוסם טוב לא צריך לדעת יותר מ-5 קסמים טובים בקלפים, אבל לדעת לבצע אותם באופן מושלם. זה היה עדיף על פניו, מאשר לדעת 100 קסמי קלפים בצורה בינונית. עוד טען, כי יוכל לפענח כל טריק בקלפים בעולם, אם יראה אותו 3 פעמים. טוב, זה היה כמעט נכון, משום שהקוסם האגדי דיי ורנון הצליח לאתגר אותו עם קסם הקלפים הידוע היום בקרב הקוסמים בשם “ambitious card”, 8 פעמים ברציפות מבלי שהודיני הצליח “לעלות עליו”. תחום נוסף אשר הקדיש הודיני מרבית מזמנו היה, רדיפת וחשיפת המתחזים למיניהם, קרי המיסטיקנים והמתקשרים עם המתים. אלה אשר טענו שניחנו באמת בכוחות על טבעיים, והם לא “קוסמים”, כי אם בעלי כוחות מאגיים. הודיני היה רודף אותם למוות, משמיץ אותם, קורא להם מתחזים ושרלטנים, וחושף את תחבולותיהם ברבים. הוא הכריז שכל דבר ש”מתקשר” או “מעלה באוב” כלשהו יוכל לעשות – הוא יוכל לעשות גם כן בעזרת קסמים וטריקים בלבד. סיטואציה כזו בדיוק ניתן לראות בסרטו האחרון של וודי אלן “קסם לאור ירח”, למרות שלא מוזכר שם השם “הודיני” במפורש. האם לא עבר זמנכם כבר? חדשות לבקרים אני נשאל לאחר הופעות: “איך זה שכבר חשפו את כל הסודות שלכם, בטלוויזיה ובאינטרנט, וגם היום ניתן להגיע כבר לכל דבר כמעט באינטרנט… אז איך אתם שורדים בעצם? אם בכלל? לא הרסו לכם את המקצוע? על כך אני תמיד משיב בכנות – קודם כל, עובדה היא, שעדיין לא נעלמנו. ואנחנו שורדים. ואפילו לא רע בכלל אם יורשה לי. הסיבה לכך נעוצה אולי במספר פרמטרים:
  • לאנשים באופן כללי יש זיכרון מאוד קצר. לא תאמינו כמה. וגם אם הם ראו בטלוויזיה לפני שבוע איך חותכים בחורה, הם ישכחו זאת כעבור שבוע. כי זה לא ממש חשוב להם. לא באמת. זה לא המקצוע שלהם. רק לקוסמים זה באמת חשוב.
  • עולם הקוסמות דואג להתחדש ולהשתדרג כל הזמן ואינו קופא על שמריו. ואולי יש בכך מן הטוב בכלל, שמדי כמה שנים חושפים את סודות הקוסמים, כי בזכותם אנחנו מתחדשים ומשתדרגים.
  • החלק של הטריק בכל הקסם, הוא עניין כל כך טכני ושולי, שאפילו לא תאמינו כמה. הוא לרוב תופס פחות מ- 50% מהעוצמה הכללית של האפקט. ולמרות שלעיתים אנחנו יודעים איך קסם כלשהו מתבצע – אנחנו עדיין נפעמים בכל פעם מחדש לראות קוסם מבצע אותו. כי זה ניראה פשוט מדהים. חגיגה לעיניים. אני יכול להקביל את זה לתחום הריקוד והמחול, שכמו שאני יודע נניח, איך מבצעים “פליאה – רלווה” או “פאדה – בורה” מבחינה טכנית, זה לא אומר שאני יכול לבצע את זה. וזה לא אומר שזה לא ידליק אותי בכל פעם מחדש לראות רקדן שכן מסוגל לבצע את זה בצורה מושלמת.
  • אנשים אוהבים להתבדר בכל פעם מחדש. אין באמת גיל לקסמים. הם חוצים כל גיל, שפה ותרבות, ובשל כך מצליחים לרתק ולבדר את כולם, משום שהם אמנות לכל עניין ודבר.
לסיכום, ניתן לומר שמתקופת התנ”ך מוזכרים קוסמים ומכשפים (גם משה רבנו היה קוסם), דרך הפרעונים, המשך בתקופת ימי הביניים (המכשפות והמכשפים למיניהם), עד למאות המאוחרות יותר כדוגמת הודיני, ג”יימס ראנדי, דיי ורנון, קלר, הודין, קרר, הוזפינזר, ועוד. בתור קוסמים מפורסמים במאה ה- 20 ניתן למנות את: פול דניאלס, טומי וונדר, פאטריק פייג’, דיוויד קופרפילד, זיגפריד ורוי, ג’ף מקבראייד, מייקל אמר, מקס מייבן, פן וטלר, לאנס בארטון, פיטר מארווי, ואלה רק על קצה המזלג. במאה ה- 21 קוסמים מפורסמים שהשפיעו הם: כריס אנג’ל, דיוויד בליין, סיריל, דרן בראון ודיינמו. גם מדינת ישראל בהחלט על המפה, וניתן לציין בשנות ה- 70 את אורי גלר, ובשנות ה- 80 כקוסמים שהשפיעו פה את צ’יקו ודיקו וקליוסטרו, ובשנות ה- 90 את ליאור מנור ורון פרשט, ובשנות האלפיים את נמרוד הראל, ליאור סושרד, שימי אטיאס, אמיר לוסטיג וחזי דין. קוסמים וקסמים בראי הקולנוע: הקוסמים והקסמים תופסים מקום נכבד גם על מסכי הקולנוע שלנו, וניתן למנות מספר סרטים לילדים שבמרכזם עומדת דמות ראשית של קוסם או קוסמת כמו למשל; “הקוסם מארץ עוץ”, “עוץ לי גוץ לי”, “מרי פופינס”, כל סדרת “הארי פוטר”, “שוליית הקוסם” ועוד. ובין הסרטים למבוגרים ניתן למנות את; “המכשפות מאיסטוויק”, “הודיני”, “אמן האשליות”, “היוקרה”, “האשליה”, “קסם לאור ירח” ועוד.

Leave a Reply

call now